מהי הברכה הפשוטה והמתוקה ביותר להרחבת התודעה?

הבוקר קמתי וראיתי סימני טיפות במרפסת ועלתה בי ברכה מתוקה מתוקה ופשוטה פשוטה, קוראים לה ברכת הגשמים והיא הולכת כך:

"מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְּ, עַל כָּל טִפָּה וְטִפָּה שֶׁהוֹרַדְתָּ לָנוּ. וְאִלּוּ פִינוּ מָלֵא שִׁירָה כַּיָּם… וְשִׂפְתוֹתֵינוּ שֶׁבַח כְּמֶרְחֲבֵי רָקִיעַ, וְעֵינֵינוּ מְאִירוֹת כַּשֶּׁמֶשׁ וְכַיָּרֵחַ, וְיָדֵינוּ פְּרוּשׂוֹת כְּנִשְׁרֵי שָׁמַיִם, וְרַגְלֵינוּ קַלּוֹת כְּאַיָּלוֹת…"

שפתיי מלאות שבח והודיה על כל טיפה וטיפה, זה אומר שאני מבחינה בכל טיפה וטיפה שיורדת עלי ואני בהוקרת תודה על גם על הטיפה הזעירה ומוטות ידיי פרושות כנשרי שמיים כדי לקלוט כל טיפה וטיפה.

איזו תודעת שפע מהממת!

האם אנחנו מזהים את הטיפות שיורדות עלינו?

האם אנחנו פתוחים באמת לקבל את השפע שיורד עלינו, פורשים את מוטות ידינו לצדדים בקבלה גמורה?

האם אנחנו מהמקטרגים על השפע שהבורא מעניק לנו "איזה גשם עלוב… זה גשם זה? הלוואי שהיינו כמו ב… שם יש שפע של גשם…", ממקדים את תשומת הלב שלנו במה קורה אצל השני וכמה שפע יורד עליו, או בהוקרת תודה על השפע שיורד עלי?

כדי שנהיה מודעים לכל טיפות השפע שהבורא מעניק לנו ונחייה בהכרת תודה ונפרוש ידינו כנשרי השמיים בקבלה שלמה, עלינו לתרגל זאת. להתאמן, אימון מנטלי, לשנות את ההרגל להתמקד בחוסר, במה שאין.

היכן שאנחנו ממקדים את התודעה שלנו שם זה מתרחב. נתמקד בחוסר, החוסר יתרחב. נתמקד בשפע, השפע יתרחב.

והלוואי ונזכה להבחין בכל טיפת שפע היורדת עלינו, עד שכל הטיפות יתהוו למאגר מים חיים ומשם נשאב את כוחות הנפש ומשם נתרום לאחרים.