תפריט
מהי הדרך שאם אשקיע בה החיים שלי באמת ישתנו?
הוא התקשר אלי וטען שהיה שנה וחצי בתהליכים שהתייחסו בעיקר לקשיים רגשיים שהוא חווה בעברו, התייחסו בעיקר לפחדים, לחרדות ולמחסומים שמנעו ממנו להשתלב ולהצליח.
"את מבינה, אני יכול לבזבז את כל החיים שלי על התייחסות לכאבים שבי, אני מחפש את הדרך, אני רוצה לדעת בודאות מהי הדרך שאם אשקיע בה החיים שלי ישתנו סוף סוף ואחיה כמו שאני רוצה?
התשובה שלי נחלקת לשניים: יש שני רבדים שעלינו להתייחס אליהם, לחולל בהם שינוי, להתפתח ולהתקדם בהם כדי שנחווה אושר, סיפוק ושקט נפשי . הרובד הרגשי והרובד הרוחני.
התפתחות אישית לרוב מתייחסת לרובד הרגשי והשכלי. זה אומר שבפגישות מתייחסים לאמונות שלנו כלפי עצמנו, כלפי אחרים וכלפי העולם. מתמקדים בריפוי רגשות הכאב שנוצרו בנו במהלך החיים ובשינוי מערך האמונות שלנו, כך שנחווה יותר הצלחה בעולם המעשה, מערכות היחסים שלנו יהיו מתגלמות יותר, הבריאות שלנו תהיה טובה יותר, נחייה יותר ברווחה, נחווה הגשמה ונתהלך בעולם בביטחון ובתחושת ערך גבוהים יותר.
התפתחות רוחנית מתייחסת למציאת משמעות החיים ולתכלית החיים. זו חוויה של התעוררות, של ידיעה פנימית, הבנה והשגת תחושת האמת בכל ההוויה. זהו תהליך בו דורשים את כוח הטבע הבורא, מגלים את הבורא כאן ועכשיו, בעולם הזה. זה תהליך שמביא לרכישת תפיסה רחבה ושלמה יותר של המציאות הנוכחית. זה לא עסק של פילוסופיות, אלא כניסה לעומקם של הדברים, מעבר למה שלמדנו לדעת בשכל.
כשלומדים את תורת האמת (ואני לא מדברת על דת) מקבלים הזדמנות להימנע מצרות במקום לפתור בעיות, לומדים להבחין יותר במה מכשיל אותנו, לראות את האנשים סביבנו ואת מה שמנהל אותם בצורה ברורה יותר, לומדים מה משפיע עלינו ועל מערכות היחסים שלנו, מהו המסע שלנו ולשם מה אנו חיים.
ההבנה המתקבלת מהתפתחות רוחנית משפיעה בעיקר על ההווה והעתיד.
התרומה של התפתחות אישית (רגשית ושכלית) היא בעיקר בעשיית שלום עם העבר, עשיית שלום עם השורשים שלנו (ההורים) כך שאנו פחות תקועים בעבר, פחות מנוהלים על ידי מה שהתרחש בעבר ונמצאים בנוכחות גבוהה בהווה, מתוך בגרות רגשית ושכלית.
שני ערוצי ההתפתחות חשובים ונחוצים במידה שווה.
יש מעט מאוד גישות התפתחות אישית המציעות התפתחות רגשית מתוך חיבור רוחני, בלי הפרדה. רוב השיטות עושות הפרדה בין שני החלקים האלה וזה יוצר באדם פיצול מעצמו והתמקדות בעולם הרגשי במקום להתעלות מעל הרגשות ולראות את התמונה הרחבה. ברוב הגישות הטיפוליות המיקוד הוא ב"אני" בעצמי והמיקוד העצמי מחזק אגוצנטריות ויוצר עוד הפרדה ביני ובין אחרים. גישות טיפוליות המגיעות מתוך החיבור הרוחני, מתמקדות בלעזור לנו להשתחרר ממעגל הקרבנות, לעשות שלום פנימי ועם אחרים, מלמדות אותנו להוריד את חומות ההגנה, לשחרר את התדמיות שלבשנו על עצמינו, להתחבר למהות, לאותנטיות ואז אנו זוכים לחזק את מערכות היחסים שלנו ולהנות משפע אהבה, הערכה ושותפות אמת.
גישה נכונה מתמקדת בחיבור. חיבור לכל הרבדים של האדם, בחיבור עם בני המשפחה, בחיבור לבני אדם סביבי ובחיבור לכוח הבריאה.
בסופו של דבר יש תכלית אחת לכל תהליכי ההתפתחות – לחזק עוד ועוד את החיבור בינינו ולהרבות אהבה. אנו מגיעים לתכלית דרך שותפות וכל גישה שלא יוצרת חיבור בינינו תקדם אותנו ממש מעט או שתקדם רק מיעוט ותיצור בעיקר תחושת נפרדות, ניצול ותרבה סבל.
אמן ותהיה שנה של שותפויות וחיבורים של הלב.
