תפריט
יום שישי, אמצע קניות, טלפון
"איילת, אני חייבת להתייעץ איתך
יש מנחה שאני יוצאת מהסמינרים שלה חדורת מוטיבציה ויצירתית ופעילה ומאד רוצה להירשם לקורס מטפלים שלה.
המטוטלת אומרת לי כן וגם כשהתייעצתי עם המורה, יצא שכן. עמדו לי דמעות בעיניים מהתרגשות על המחשבה שאשתתף בקורס.
מצד שני אני מקבלת מסרים ממקומות שונים שאומרים לי לא להשתתף בקורס.
אני מקבלת מסרים סותרים.
לא יודעת כבר לאיזה קול להקשיב
אני כל כך מבולבלת
יש לך משהו להציע לי שאדע מה נכון לבחור?"
שאלתי אותה "אם תלכי לסדנא, האם זה יגביר את האהבה ואת האחדות בחיים שלך ובזוגיות שלך?"
השתרר שקט ארוך
"תודה, אני יודעת מה הדבר הנכון לעשות, שתהיה שבת מבורכת" וניתקנו את השיחה.
אני לא יודעת מה היתה הבחירה שלה, אני גם לא יודעת מה מקור המסרים שהיא קיבלה. זה לא חשוב. מה שחשוב זה שנבין שאנחנו צריכים לעשות מאמצים במודע לצאת מההרגל שהפך להיות הטבע שלנו, להיות מרוכזים בעצמנו.
התרגלנו להתמקד בעצמנו עד רמת מומחיות ואפילו יצרנו מהאנוכיות אידיאולוגיה.
האנוכיות מביאה אותנו לשאול בעיקר מה אני רוצה. להתמקד ב 'אני', בלא לוותר, בלפחד מצמצום עצמי, מלהיות כינור שני, לא במרכז. זו תפיסה שרבים מאיתנו מעצימים מאוד והיא מגבירה את האגו. מעצימה את האגו לשלוט בנו והאגו יודע דבר אחד – להגביר אנוכיות ונפרדות מאחרים ולהפחית חיבור מאהבה. זה מקור הקיום של האגו.
להעצים את האנוכיות זה קלקול. קלקול הוא כל מה שמפריד בינינו ובין האהבה
האגו עצמו אינו קלקול, האגו הוא רמת התודעה הנמוכה הקיימת בכל אחד מאיתנו. אנו לא צריכים להתמקד בלסלק את האגו. חלילה. זו תודעת ההישרדות שלנו והיא חשובה, רק שחשוב שלא ניתקע שם וננהל את חיינו מתודעת ההישרדות.
לכן חשוב שנעשה מאמצים להתגבר מעל רמת התודעה הנמוכה הזו. שנקבל את המציאות שאנו אנוכיים ונבחר להתפתח להוויה גבוהה יותר. כך הבחירות שלנו, הדיבור שלנו והמחשבות שלנו ישפיעו אהבה לא רק על עצמנו, לא רק עלינו אלא על מי שסביבנו.
כשאנחנו מתלבטים, כדאי שנשאל " מה יחזק בנו ובמערכות היחסים שלנו אהבה?"
אני אוהבת לשאול את עצמי
"במה האהבה היתה בוחרת?"
