אנו חיים בשכחה

אנו חיים בשכחה

בעולם דמיוני משלנו

אנו שוכחים שאין עוד מלבדו.

מרגע ההיפרדות הראשון שכחנו שאנחנו אחד. והאמנו שאנו נפרדים. לכן תהליך ההתפתחות שלנו מותנה ביכולת שלנו לחזור ולהיזכר באמת. לא באשלייה בה למדנו להאמין.

אין עוד מלבדו זה אומר שהכל זה הוא

זה אומר שכוח הטבע מחדיר בנו את הרצונות

וכוח הטבע לא משועמם, אם הוא מחדיר בנו את הרצונות זה מגיע עם ודאות ביכולת המשותפת להגשים אותם.

מילת המפתח היא שותפות. ביחד. צוות.

למדנו להאמין שהכל תלוי בנו

שרק עם עבודה קשה ומאמץ דברים יזוזו

שכחנו איך זה לעבוד ביחד. בצוות.

למדנו להאמין בהיגיון לא הגיוני שמספר לנו מה אפשרי ומה לא.

אין עוד מלבדו.

זה אומר שאנחנו אחד. הוא ואני אחד. אין הפרדה

זה אומר שהרצונות שלי זה הרצונות שלו

כל הרצונות שבי הם הרצונות שלו

והמשאבים שלו זה המשאבים שלי

כל המשאבים שלו זה המשאבים שלי.

אז אם אני מאמינה שהבורא בורא את רצונותיי, עלי להאמין שיש לי את כל המשאבים להגשים את כל רצונותיי.

אין הפרדה (לשנן)

אין עוד מלבדו (גם לשנן)

אין כלום מלבדו.

כלום.

כל כך למדנו להאמין באשליית הנפרדות, עד שהסמכנו את השקרים להיות האמת והאמת הפכה קשה כל כך לקליטה. נשמעת ממש לא הגיונית.

עכשיו שנזכרתי שוב, אני רגועה יותר

עד לשכחה הבאה

ו… הנה היא הגיעה

שוב לשנן

ושוב

עד שנחייה באמת