מאסטר שף בחיים האמיתיים

אני אוהבת לצפות בתוכניות בישול. אוהבת בישול ואוכל, אבל יותר אוהבת לצפות במציאות המשתקפת דרך התוכנית. בתוכניות בישול, המאסטרים לרוב מזהים אם יש פה יד מקצועית או שזו מנת אינסטגרם מועתקת. הם מאוד מעריכים ענווה מקצועית ורצון עמוק ללמוד ולהשתפר. הם מחפשים לעבוד עם מי שפתוח לקבל את כל השפע שיש להם להעניק לו. פחות את אלה שמלאים בעצמם.

בחורה צעירה בתחום באימון פנתה אלי השבוע ושאלה אותי אם אני יכולה לעזור לה להיות מאסטרית.

שאלתי אותה "כמו מי את רוצה להיות?"

היא ציינה שמות של חבר'ה צעירים מהרשת שעושים כנסים וממלאים אולמות

שאלתי "איך את מזהה מאסטר?

היא לא ידעה לענות

הסבתי את תשומת ליבה שיש אינסטגרם גם בעולם ההתפתחות – מבחוץ נראה שכל המרכיבים נמצאים והכל יפה ומהודק אבל זה רק מבחוץ, אין את הבנייה הפנימית שהופכת אותך למאסטר.

שאלתי אותה "את צופה במשחקי השף?" היא אמרה שכן.

אז שאלתי, האם מי שמגיע לתוכנית וזוכה במקום ראשון, הוא מאסטר והוא שף?

היא אמרה שכן.

אמרתי לה שמפה מתחילה הטעות. אנחנו צופים בתוכניות שכאילו הופכים עובדי מטבח להיות מאסטרים ושפים תוך 4 חודשים ואנחנו מאמינים שיש קיצורי דרך והצלחות בזק. אנחנו צופים בסרטי סינדרלה שלכלוכית מגיעה להיות נסיכה כהרף עין ומאמינים שכך זה גם במציאות.

אבל המציאות היא לא תוכנית ריאלטי.

מי שזוכה במאסטר שף רק מקבל נקודת התחלה קצת יותר נוחה כדי לעבור את אותה דרך שכולם צריכים לעבור.

הנה תמצית הדברים שאמרתי לה בנוגע למיהו מאסטר בחוויה שלי (כותבת בלשון זכר אבל מכוונת בליבי לכולן)

מאסטר הוא איש אדמה. איש שקם בבוקר בכוונה מלאה לעבוד את האדמה ולעשות מה שנדרש היום. הוא שם כוונה עמוקה וגבוהה ומתמקד בהיום. יש לו את הידיעה שהמרכיבים שעלו על שולחנו היום, אלו המרכיבים שמהם עליו להרכיב מנה טעימה ומזינה ומלאת אור.

הוא מצא את החיבור הפנימי מהלב שלו, התחבר לשורשים שלו, למסורת ממנה צמח, עשה וממשיך לעשות שלום עם ההורים, המשפחה והקהילה.

זה אדם שצומח מהמסע האישי שלו. מבפנים החוצה. ומביא את הידע והניסיון לא מבחוץ אלא מהניסיון ומהדרך שהוא עבר בעצמו דרך הרגליים, הידיים והלב שלו, דרך מפגש עם כל אדם וכל מצב בחיים.

הוא רק רוצה יותר ויותר להשפיע טוב על כל מי שסביבו, רק רוצה יותר ויותר להתפתח ולהעמיק את החיבור שלו לאנשים, לחי, לצומח ולבריאה, מהלב.

והוא עושה את העבודה שלו. הוא קם בבוקר כדי לעשות את העבודה שלו. לתת את שני הגרוש שלו.

הוא איש רוח שעובד את האדמה ומכין את השדה שלו כך שכל גשמי הברכה והשפע שיורדים עליו יספגו באדמה ויצמיחו גידולים רבים ויפים שיזינו את כל האנשים.

מאסטר לא פוזל לדשא של השכן, הוא עוזר לשכן שהדשא שלו יהיה ירוק עד. הוא מתמלא מהשגשוג של אחרים ומקדיש את עצמו כדי להסב הנאה משמעותית לאחרים.

מזהים אותו על פי ההוויה שלו. הוא מקרין באישיות שלו, באורח הדיבור, ובהתנהגות שלו פתיחות, כנות, עדינות, אנושיות, חמימות, פשטות, ענווה, חכמה והומור חם שיוצא מהלב ונכנס ללב.

הוא רוחש לכל אדם כבוד והערכה כאדם בעל זכות בחירה חופשית, הוא קשוב קשב פנימי לבעיות שהאחר מעלה ולצרכים המיוחדים שלו.

היא שאלה "אז מה הדרך להפוך להיות מאסטר?"

השבתי "התאמני להיות ההוויות שדיברנו עליהם. עד שתהיי הדבר עצמו.

אז כבר לא יעניין אותך להיות מאסטרית

אז רק הרווחה של אחרים תעניין אותך.

אבל הרצון להיות מאסטרית חשוב, כי הרצון יביא אותם לשם."