מהי השאלה החשובה ביותר המאפשרת לנו חיים מתוך חופש?

כולם רוצים לחיות מתוך חופש

כולם רוצים עצמאות

רובינו פוחדים משעבוד, שישתלטו עלינו או ישלטו בנו

רובינו בחוויה שהחופש שלנו מוגבל

על פי הדוח של ארגון freedom House רק 45% מאוכלוסיית העולם מוגדרת 'חופשית' ומיליון בני אדם שועבדו לעבדות ב 2016!!

אתם קולטים? מיליון איש שועבדו לעבדות. עבדים של אחרים.

ישראל מוגדרת מדינה חופשית. למעשה ישראל ותוניסיה הן המדינות היחידות מבין 19 מדינות מזרח התיכון וצפון אפריקה המוגדרות 'חופשיות'.

השבח לאל לתושבי ישראל יש את היכולת לחיות בחופש. לבחור.

אז איך זה שרוב האנשים נמצאים בחוויה שהחופש שלהם מוגבל?

חופש מתחיל ונגמר בחופש בחירה.

וכשמדובר בחופש בחירה, לא מדובר בלבחור אם ללכת לסרט או לקנות מכונית, אלא בבחירות המשפיעות על החיים. בחירות משמעותיות שעושות הבדל בחיים. החופש לבחור במה להאמין, עם מי לחיות, היכן לגור, במה לעסוק, במה להזין את עצמי (רוחנית, פיזית ונפשית), במה לעסוק, עם מי להתרועע…

השאלה החשובה אינה אם יש לנו חופש, השאלה החשובה ביותר היא האם יש לנו את האומץ לבחור מתוך חופש?

האם יש לנו האומץ לשאול שאלה משמעותית לחיינו, לענות עליה ולהיענות לתשובה הקיימת בנו?

האם יש לנו את האומץ לבחור כנגד המוסכמות והציפיות. האומץ שיתאכזבו מאיתנו ובלבד שלא נחיה באכזבה מעצמינו.

האם יש לנו את האומץ להגיד 'לא' או 'עד פה'. האם יש לנו אומץ להסתכל לאמת בעיניים ולהכיר בה? האם יש בנו את האומץ לא לקבל הערכה או כבוד מאחרים ובלבד שלא נאבד את הכבוד העצמי שלנו? האם יש לנו אומץ ללכת בדרכינו גם אם נלך לבד?

האם יש בנו את האומץ לחדש את עצמינו, לשחרר תפיסות, דפוסים, בחירות, אומץ לעזוב את המוכר, לפרוש כנפיים ולעוף אל החדש, ללא ודאות? האם יש לנו אומץ להשתנות, לשנות ולבחור כל פעם מחדש?

רבים מחפשים את הייחודיות שלהם. לכל אחד יש יחודיות. הגענו כמו פרפרים – שונים אחד מהשני. כל אחד הגיע עם היופי היחודי שלו, השאלה אינה אם אנו מיוחדים, השאלה היא האם יש לנו את האומץ להיות מיוחדים, אחרים מהשאר, שונים?

כשאין בנו אומץ להתחבר ולהוציא לאור את האור והיופי שלנו, אנו מצמצמים את עצמינו כדי לא לבלוט ולא למשוך תשומת לב.

כשאין בנו מספיק אומץ לבחור את הבחירות הנכונות עבור עצמינו אנו מחכים שאחרים ישתנו ויבחרו עבורנו, שיפרשו לנו שטיח, יעשו לנו חיים קלים, יזמינו אותנו. במילים אחרות – אנו קרבנות של אחרים.

כשאין בנו אומץ ללכת בדרכינו שלנו, שאנו סוללים צעד אחר צעד במו רגלינו, אנו נוטים ללכת בדרכם של אחרים, חיים חיים יד 2, נוטשים את דרכינו, את עצמינו, את המסע שלנו וחיים בנתיבם של אחרים. ממחזרים חיים שמישהו אחר יצר עבור עצמו.

כשאין בנו אומץ לקבוע את הכללים עבור עצמינו, אנו משועבדים לכללים שאחרים קבעו על 'מה נכון ומה לא נכון' ובוראים בתוכנו מרירות, דיכאון (מדיכוי עצמינו), כעסים, בלי משים לב אנו פוגעים בעצמינו וחיים בויתור. ויתור על עצמינו.

חופש או חירות אינם מצרכים נדירים.

הם נגישים לכל אחד מאיתנו.

האדם היחיד המונע מאיתנו לחיות בחופש, זה אנחנו.

השאלה היא עד כמה יש בנו אומץ לבחור לחיות בחופש ובלבד שלא להיות קרבן של אחרים?

השארת תגובה