תפריט
קמתי לפנות בוקר בהתרגשות לקראת החג
כבר באמצע בישולים לארוחת החג, תוך כדי שאני מברכת כל תבשיל ותבשיל בנפרד באור ובאהבה, ומבקשת שהתבשילים יזינו את הגוף, הלב והנשמה של כל סועד וסועדת.
בשקט הנפלא שמתפשט בי בזמן בישולים, אני חושבת על כך שכולנו צריכים לעלות ממדרגה למדרגה עד שנגיע לנקודת ראשית הבריאה.
לכולנו, לפני שנתחיל לעלות צריך שיהיו לנו ירידות, כי הירידה היא תכלית העלייה.
איך נעלה אם לא נרד? וכמה אנו שופטים את עצמינו על הירידות, החולשות והטעויות שעשינו.
כמה חשוב לנקות את הנפש שלנו מכל אשמה וחרטה שנדבקו בה כמו כתם שחור.
אני ממהרת לסיים את הבישולים כדי לארגן את הבית וכבר לערוך שולחן, כך הבית ילבש חג מוקדם.
ואהיה פנויה לצעידה בים, אולי לטבילה קצרה, להרהורי הנפש ותפילת הלב.
ואני חושבת על יום שישי הקרוב, שכולנו נעמוד, לבושות ולבושים בלבן, בלב פתוח ובכוונה גדולה ונבקש מהבורא שיהפוך בחיינו את כל הירידות לעליות, שכל מילה ומילה שנוציא מהפה תלמד עלינו זכות.
נבקש לפתוח לנו שעת רצון ושנזכה לחסד ולשנה שבה הבורא יאמין בנו וביכולת שלנו לחולל שינוי בתוכינו ובעולם ויעניק לנו את הזכות להשפיע על הרבה אנשים ונזכה לחוות אחדות ואהבה עמוקה.
והערכה.
שנזכה לחוות הערכה עמוקה לכל מה שמתחולל בחיינו, לאנשים שעוברים בנו ולאלו שנשארים, לחברים שטרם הכרנו והערכה לעצמינו.
