תפריט
במיתולוגיה היוונית מספרים על נימפת יער יפה שאהבה מאוד להאזין לקולה הערב ובכל הזדמנות הפגינה את כישורי הדיבור והשירה שלה. שמה היה אכו (Echo).
בזמנה, שליט האולימפוס, זאוס, שהיה נשוי לאלת הנישואין, הרה, העדיף לעיתים קרובות, את חברתן של הנימפות על פני חברת אשתו. תפקידה של אכו היה להסיח את דעתה של הרה ברצף בלתי פוסק של דיבורים, כדי שזו לא תתפוס את בעלה בשעת ניאוף.
יום אחד הרה גילתה את הדבר, והיא אלת הנישואין, היא לא יכלה להרשות לעצמה בעל בוגדני. בכעסה היא הענישה את אכו בחומרה רבה, העונש היה שאכו לא תוכל להשתמש כרצונה בקולה, שהיה כה אהוב עליה. כל מה שאכו יכלה לעשות זה לחזור על דברים שנאמרו על ידי אחרים (וזה מקור המילה ECHO באנגלית – הד)
העונש אמנם העניק לאכו את הזכות למילה האחרונה וגם זכות בחירה היכן ועל מה לחזור, אבל היכולת לפתוח שיחה ולהביע מחשבות עצמאיות ניטלה ממנה לעולם ועד.
כולנו גם אכו.
איינשטיין אמר שרוב הדעות שיש לאנשים הן פשוט ארגון מחדש של דעות קדומות של הורים, מורים ומקובלים בחברה.
אז כולנו גם אכו, וזה כנראה בלתי נמנע. אבל השאלה היא עד כמה אנחנו אכו וכמה אנחנו מעזים להביע דעה עצמאית. לפתח מחשבה עצמאית משלנו.
חלקינו הגדול מונעים מפחד להביע דעה עצמאית ואנו מעדיפים לשמש כהד למה שנאמר סביבנו. להעתיק מילים של אחרים. לדבר מילים סוג ב', מילים משומשות.
הבעיה היא שאחרי פרק זמן אנו עלולים לאבד את היכולת לגבש דעה משל עצמנו והחוויה הפנימית שלנו מתרוקנת מכל תוכן.
מקור הפחד להביע דעה עצמאית טמון בעולם השבטי, אז הפחד מראש השבט שלט. הפחד להיות בעלי דעה עצמאית ומנוגדת לבעלי הסמכות, הפחד לחוות עונש, השמצה, אות קלון, נידוי ואפילו מוות בגין דעה מנוגדת לזו של ראש השבט.
גם היום בחלק גדול מהמשפחות והקהילות קיים פחד ללכת נגד ראש השבט או בעלי הסמכות. אומנם בהיקף קטן יותר, אבל לגמרי קיים. אם תסתכלו על המבנה המשפחתי/קהילתי שלכם בכנות, תוכלו לזהות היכן היחסים מושתתים על פחד ללכת נגד ראש/ת השבט ולבחור אחרת.
אי אפשר יותר להחזיק מערכות וקהילות מתוך פחד. זה כבר לא עובד. הדבק בין אנשים לא יכול להיות דבק של איום, תנאים ופחד. זה מתפרק.
היום, הגיע הזמן לשחרר את הפחד ולהתחבר מאהבה. ליצור משפחה וקהילה שהיחסים מושתתים על אהבה ולא על פחד, כשכל אחד מחברי הקבוצה הוא בעל ערך גבוה במקום שהוא נמצא.
רק אהבה מביאה לאחדות.
לכן חשוב לשמוח בשונות. לקבל את השונות באהבה ובהערכה. רק מתוך אהבה לשונות שלנו אנחנו מגבשים חווית ערך עצמי ולומדים לכבד את הנפרדות והשונות של הזולת.
חשוב לראות את האהבה של הבורא לתהליך הזה. הרי הוא ברא אותנו שונים וודאי שלא היתה לו כוונה שנבטל את השונות שהוא ברא בנו ונהפוך דומים, כמו אחרים.
כשאנחנו לא מכבדים ואוהבים את השונות, אנחנו מפתחים שלילה לשונות. שוללים את החופש של הזולת לחשוב אחרת, להרגיש אחרת, להיראות אחרת, להאמין בדרך שונה, לעבוד את הבורא בדרך שונה. להיות אחרים. להיות מי שאנחנו באמת.
שלילה לשונות מייצרת חשיכה, קיצוניות, פאנטיות, כפייה, אלימות, השלטת טרור, פחד וגדרות.
שלילת השונות מקבעת אותנו ואת ילדינו להיות אנשי אכו. אנשים שממחזרים מחשבות ודעות של אחרים. אלו המקובלות על הרוב. חיים חיים סוג ב'. בחוויה פנימית ריקה מתוכן.
זה יוצר המון הרס ושנאה.
חשוב שנדע ונכיר בכך שרק קבלה והערכת השונות יוצרת הרמוניה ותקשורת מכבדת. זה מאפשר לנו ללמוד ממי ששונה מאיתנו, לצמוח מהר יותר מכל עושר הדעות, מעושר נקודות המבט, מהחופש להיות. החופש להיות מי שנועדתי להיות ולהביא את הבשורה שלי. לכל אחד ואחת יש בשורה. לכל אחד ואחת יש תרומה משמעותית להעניק. רק מהחופש הפנימי לאהוב את השונות הקיימת בנו נוכל להביא את התרומה שלנו לאנושות.
אהבה לשונות מייצרת נאורות, צמיחה ושגשוג
רק אהבה לשונות תביא לאחדות.
אמן ונגיע במהרה למציאות בה כל אדם יחווה חופש להיות מי שהוא, בעל דעה ומחשבה עצמאית, אמונה עצמאית ודרך עצמאית ונפרה אחד את השני, ונצמח מהשונות מאוד. ונאהב.
