תפריט
חג סוכות הוא החג היחיד שיש בו ציווי לשמוח. נשמע קצת הזוי הציווי לשמוח, הרי שמחה אמיתית היא תחושה של אושר.
האם אפשר להשפיע על עצמנו להיות מאושרים מבחירה, רק כי כך אנחנו רוצים או מצווים?
** זהו פוסט ארוך על אושר, סופר שווה ומאיר עיניים, לכל איש ואישה ולמטפלים **
מה קובע את רמת האושר שלנו?
אם אשאל אתכם, רובכם תשיבו שמשפחה, חברים, בריאות, זוגיות, ביטחון כלכלי – הם קובעים את רמת האושר. אם יש מהם בשפע נהיה מאושרים. אין מהם נהיה בדכדוך.
חוקרים חקרו על מנת להבין מיהו אדם מאושר ומה גורם לו להיות כזה. אחד הממצאים המרתקים ביותר הוא שלכל אדם יש דרגה קבועה מראש של אושר.
רגע. קראתם את זה מהר מידי. אני אחזור למענכם.
לכל אדם
יש דרגת אושר
קבועה
וידועה
מראש
שלא תלויה בו ולא תלויה במעשיו.
אם היא קבועה וידועה מראש ולא תלויה בנו, במה רמת האושר שלנו תלויה?
בגנטיקה שלנו.
רמת האושר שלנו נקבעת מבעוד מועד ברגע ההפרייה.
בתרומה של ההורים שלנו.
מחקרים מצאו שרמת האושר שלנו נקבעת בגנים ונוצרת כבר ברגע שההורים שלנו הורים אותנו. זה אומר שרמת האושר שלנו נקבעה על ידי המטען הגנטי. הוא מוטבע בנו ונותר קבוע ויציב על כל רצף החיים שלנו.
כולנו מכירים אנשים שהם מאושרים מטבעם ולפעמים אנחנו תוהים, מה גורם להם אושר כזה. מבסוטים מהחיים, לפעמים בלי סיבה. מתהלכים בסוג אנרגיה קלילה כזאת. ולעומתם יש אנשים מדוכדכים מטבעם ואנו תוהים, למה האנרגיה שלהם נמוכה כל כך?
יש אנשים שקל להם לשמוח, קל להם להעביר מצב רגשי מעצב לשמחה והם מוצאים את הטוב בהרבה מהמצבים. בלי מאמץ. זה פשוט נובע מהם.
לעומתם יש אנשים טובים שהאנרגיה שלהם נמוכה, הם מתקשים לצאת ממצבים קשים, שוהים שם הרבה זמן עד שמצליחים לצאת מהם ולהמשיך הלאה.
שמתי לב שכשהאנשים בעלי רמת אושר גבוה שואלים "מה שלומך?" טון הדיבור כל כך חיובי שישר מחבר אותנו לטוב הקיים בחיים שלנו וכשאנשים בעלי אנרגיה נמוכה שואלים אותנו "מה שלומך?" אנחנו ישר מתחברים לדברים הכבדים ושופכים את מר ליבנו.
אל תטעו, לא מדובר פה באנרגיה שלילית או אנרגיה חיובית, בעין טובה או בעין רעה. מדובר בתכנות בסיסי. יש אנשים המתוכנתים להיות מאושרים רוב הזמן ואחרים מתוכנתים לדכדוך וכמובן שיש לאושר ספקטרום רחב.
****
מאחר ורמת האושר של כל אחד קבועה מראש, המיינד שלנו ישאף לחזור אליה שוב ושוב, ללא קשר למצבים שאנו עוברים בחיים.
יש הרבה אירועים שיכולים להזניק את האושר שלנו למעלה או להצניח אותו לתחתית. מסתבר שברוב המקרים, לאחר תקופה של מס' חודשים, רמת האושר שלנו מתייצבת על דרגת האושר האופיינית לנו. לאחר אירועים מסעירים, כל אדם חוזר לדרגה הקבועה והאופיינית שלו.
לאחר אירועים מסעירים לטובה או לרעה בהם אנחנו מגיבים על השינויים בצורה עזה מאוד, עם הזמן התגובות הרגשיות שלנו דוהות ומאבדות מעוצמתן. אנחנו מסתגלים. במילים אחרות, אנחנו מקבלים דברים טובים כמובנים מאליהם או מתגברים על המכשולים שהחיים הציבו בפנינו וחוזרים לרמות האושר האופיינית לנו.
אנחנו יכולים לראות את זה מתממש הלכה למעשה בקרב זוכי הלוטו שהם פחות מאושרים מכפי שהיינו מצפים. אנשים שניצלו ממוות או שיקירהם חוו נס, וחווים התרגשות והודיה עצומה על הנס, לאחר תקופה (ארוכה או קצרה) חוזרים לרמת האושר הקבועה שלהם.
עולם כמנהגו נוהג.
תחשבו על מקרים מסעירים בחייכם בעבר ותיווכחו שלאחר תקופה, רמת האושר שלכם חזרה לרמה הקבועה שלכם. יש חוקרים הטוענים כי רמת האושר נקבעת על ידי המטען הגנטי ונשארת קבועה, יציבה וחסונה מפני כל ניסיון להשפיע עליה.
יש חוקרים שאפילו סבורים שהנטייה הזו כל כך חזקה עד שכל ניסיון לשנות את רמת האושר של אדם היא ברכה לבטלה מאחר והוא יחזור ממילא לרמת האושר הקבועה שלו.
לי, באופן אישי, זה נשמע סגור מידי. אני לא מוכנה לקבל שכל הניסיונות שלנו להיות מאושרים חסרי טעם ושאין לנו יכולת להשפיע על המציאות שלנו. יש בי ידיעה מוחלטת שיש לנו יכולת השפעה. המשכתי לחפש ולבדוק מחקרים בעלי ממצאים אופטימיים יותר ומצאתי. המחקרים האחרים טוענים כי מחצית מהאושר שלנו קבועה מראש על ידי המטען הגנטי ומחציתה נקבעת על ידי ההתנסויות שלנו בחיים.
איך ניתן לשנות את רמת האושר הקבועה שלנו?
פסיכולוגים זיהו פעולות מכוונות ומודעות שיכולות לעזור לנו להעלות וגם להוריד את רמת האושר שלנו, בתוך הטווח הקבוע גנטית. אלו פעולות מכוונות שדורשות מידה מסוימת של מאמץ, כלומר עלינו להשתדל לבצע אותן, כי הן לא מתרחשות לבד. הם מצאו ש –
50% מהגורמים המשפיעים על מידת האושר שלנו קבועים מראש
10% תלויים בנסיבות חיינו
ו- 40% תלויים בפעילות מודעת.
עכשיו החוכמה היא להתמקד בארבעים האחוזים המאפשרים תוספת אושר.
40% זה הרבה
40% זה משנה חיים.
הכנתי רשימה חלקית של פעולות המשפיעות על רמת האושר שלנו, אבל לפני כן ראוי לציין שיש פעולות שמעלות את רמת האושר שלנו באופן זמני וקצר ואז אנחנו נופלים שוב ושוב לתחושת חוסר בלתי נסבלת ומחפשים שוב מה יעלה בנו את רמת האושר.
צריכה לא מאוזנת של קניות, שתיית אלכוהול, שוקולד, עישון, יחסי מין, הימורים, אוכל עתיר סוכר ואפילו חופשות שנוצרות מהכמיהה לברוח מהשגרה ומהחיים שלנו – כל הפעולות האלו (ועוד הרבה) מעלות זמנית מאוד את רמת האושר ואז מגיעה הנפילה שיוצרת בנו רצון חזק יותר לחוות אושר. מעגל סגור. כל אלו יוצרים אשליה של אושר, מביאות לנפילות רגשיות ונפשיות ויוצרות בנו התמכרות.
הנה דוגמאות לפעולות חיוביות שמרוממות את רוחנו ומעלות את רמת האושר שלנו, בלי נפילות:
טיפול בגינה ובכלל התעסקות עם אדמה, הימצאות בחברת אנשים ויצירת חברויות עמוקות, שהות בטבע, ספורט או כל פעילות פיסית מאומצת.
לגבי ספורט, נמצא כי אדם שמתמיד בתוכנית אימון חדשה שמרוממת את מצב רוחו ואת רמות האנרגיה שלו, העלייה נשמרת בגוף לתקופה של עד שישה חודשים לאחר הפסקת האימון. כלומר – הגוף מסתגל לרמות החדשות. אבל בלי תחזוקה, זה חולף.
אם נלך לתחום אחר בחיים, זה ידוע ששמירה על משקל היא משימה מאתגרת, בעיקר בגלל שמערכת חילוף החומרים מעודדת את הגוף לחזור לרמות המשקל הקודמות שלו. זה נכון לגבי כל הרגל חדש שאנו רוצים להכניס לחיים. יש רמה קבועה שהמערכות שלנו תמיד ישאפו לחזור אליהם.
לכן, בלי תחזוקה, הכל חולף.
נחזור לרשימת הדברים שמעלים את רמת האושר:
תמיכה במעגל חברים, תפילה או קריאה בכתבי קודש, מגע פיסי תומך באהבה ומרפא (למשל חיבוק ארוך), לימוד רוחני, הרצאות / סרטים מעוררי השראה, שמיעת מוסיקה בעלת תדרים גבוהים, פעילות יצירה או עיסוק בפעילות חיובית.
מה לא? התבודדות, שתייה/עישון בהפרזה, שקיעה בהרהורים נוגים, התבוססות ברחמים עצמיים, הקשבה למוסיקה מדכאת או מסע קניות ראוותני.
והגענו לדובדבן שבקצפת – מהי הפעולה המטמירה ביותר שמעלה את טווח האושר הקבוע האישי שלנו?
אחת העצות שחוזרות שוב ושוב בנוגע לרמת אושר זה להכיר תודה באופן מודע ויזום לכל הדברים בהם התברכנו, כדי להפיק את מרב שביעות הרצון והסיפוק מחיינו.
הכרת תודה מרחיבה את חוויית האושר שלנו בחיים. עוד הרבה מאוד אכתוב על הכרת הטוב.
ושמחת בחגיך! – בואו נרבה בחג בהכרת תודה על כל הטוב סביבכם ותרבו בשמחה ואושר.
קחו על עצמכם להגיד "תודה רבה" 10 , 20, 50 פעמים ביום וחפשו בלב את הטוב סביבכם.
חג שמח
