יש שיחות שנצרבות בזיכרון

יש שיחות שנצרבות בזיכרון. שיחות שממשיכות לשוחח איתנו שנים אחרי…

כזאת שיחה היתה לי לפני 15 שנים. סיימנו תוכנית לימודים וקצת אחרי סיום הלימודים היתה לי שיחה עם חברה שלמדה איתי.

בשיחה היא הביעה אכזבה עמוקה מאוד מהמורה. היא התאכזבה שהמורה לא מתנהגת כמו שהיא חשבה שצריך. " חשבתי שהיא כך… ומסתבר שהיא לא… ואיך מורה בסדר גודל שלה מתנהגת כך… ציפיתי ש… אני ממש מאוכזבת ממנה…" והמשיכה עוד ועוד לדבר

ואז כשפרקה מעל ליבה שאלה אותי "את לא חושבת ככה?"

ואני, כמי שיצאה מהעולם הדתי, שמעתי הרבה אמירות כמו " איך אדם דתי מתנהג ככה? הוא ממש מאכזב, אני מצפה ממנו ליותר, זה לא דתי לדבר ככה…" וגם שמעתי הרבה " היא ממש מאכזבת, איך עזבה עולם מלא ובחרה בחיים ריקים, חשבתי שהיא יותר חכמה מזה…" ועוד אמרות שפר שמרוממות את הרוח והלב. ידעתי כמה קל לבטל בחירות של אחרים.

** למה זה קורה גם לאנשים טובים? למה אנשים נופלים לרכילות ושוללים אחרים בלי הינד עפעף? **

אדם לא אוהב את מי שלא דומה לו.

אדם לא אוהב את מי שמשקף לו את החולשות שלו. כי אז הוא מרגיש שהוא פחות טוב. הוא מרגיש ביתר שאת את החיסרון שלו.

אדם מתקשה להיות עם החיסרון הקיים בו, אז הוא משליך את האשמה על האחר.

אם חסרה לנו חוויה פנימית של חופש, ואנו עייפים מלהיות נחמדים ולהתאמץ לרצות אחרים כדי להבטיח שיאהבו אותנו, נתקשה לקבל אנשים שמבטאים חופש במרחב האישי שלנו.

אם חסרה לנו חוויה של עצמאות, נתקשה לקבל נאשים שמרגישים חופש. הקושי יתעורר בד"כ כשאנשים אלו יהיו במרחב האישי שלנו ויתנהגו בעצמאות כנגד רצוננו.

זה יעורר בנו קנאה כי בפנים, היינו רוצים להיות בחופש. כולם רוצים להיות בחופש. אבל מפחדים.

אנשים בעלי שליטה גבוהה מאוד, רוצים שאחרים יתנהגו בדרכם ושוללים את מי שמעז לבטא מחשבה שונה או לבחור בדרך שונה משלהם. פה השלילה לא מגיעה מקנאה אלא משתלטנות, מריכוז עצמי גבוה ואטימות לב לאחר.

המלצה שלי, אם עולה בכם התנגדות לבחירה או למחשבה של מישהו. ראשית תמצאו על מה להעריך את האדם. זהו את האומץ להביע דעה או לעשות מעשה בצורה חופשית. ראו את הגדולה שלו גם אם הדעות שלכם הפוכות.

כשאתם מתמקדים בגדולה של אחרים, אתם גדלים.

כשאתם מתמקדים בביטול, שלילה וביקורת אתם נעשים יותר ויותר קטנים.

הגוף הרוחני שלכם מתכווץ גם אם אתם מבקרים ושוללים "רק" במחשבות שלכם.

ביקורת ושלילה זה הרגל של אנשים שחיים קטן קטן, אנשים שחיים בחוץ. אנשים שיושבים בסלון על הכורסא וחיים דרך צפייה בטלוויזיה, וכל מה שיש להם זה לבקר את האנשים שנמצאים בעשייה, אנשים אמיצים שעושים משהו בחיים שלהם, שמעזים, שיוצאים מאזור הנוחות שלהם, וכנראה שגם עושים טעויות.

אל תלכו אחרי רכלנים, שרוב האנרגיה שלהם הולכת על שלילה. אלו שמתמקדים במה שלא, במקום על מה שכן. אנשים ששוהים בחוסר ומעצימים את החוסר במקום להעצים את השפע. ואם אתם מזהים את ההרגל הזה בעצמכם (גם במחשבות בלבד), התרחקו מהחלק הזה והיצמדו לחלק המעריך, זה שרואה את הטוב. והטוב בחייכם יגדל.

בחרו ללכת עם אנשים מנהיגים שמצויים בשפע תודעתי ורואים את הטוב. בחרו להתרועע עם אנשים עצמאיים באמת (לא מדובר כמובן באנשים שמנהלים עסק עצמאי, כי לרוב אין קשר בין הביטוי עסק עצמאי ובין עצמאות פנימית).

בחרו בקפידה רבה מאוד את הסובבים אתכם, כי אם תרצו או לא, אנרגיה עוברת ומשפיעה. ההשפעה לא תלויה בכם. אנחנו מושפעים. נקודה. מה שנותר לנו זה לבחור ממי אנחנו רוצים להיות מושפעים.

נחזור לשיחה עם החברה. מאחר וחוויתי אמירות כאלה על בשרי וליבי התרסק שוב ושוב מדברי שלילה וביטול שהפנו כלפי בחירות שלי בחיים, השבתי לה " את יודעת מה אני רואה? אני רואה מורה ששינתה גם לי וגם לך את החיים. אני רואה מורה שמביאה אמת לא מקובלת ומדברת באמונה פנימית. אני רואה מורה שהולכת עם האמת שלה והאמת שלה לא מסתדרת לך, כי את רוצה שהיא תלך בדרך שלך ותתנהג כרצונך. אני חושבת שהתבלבלת לחשוב שהיא מושלמת ושהיא גמרה את התיקון ושאין לה חולשות משל עצמה. חבל שכל כך מהר שכחת כמה היא תרמה לחיים שלך וכל כך מהר עברת לשלול אותה.

אני רואה אישה אמיצה שמדברת מהלב שלה ולא מנסה לרצות אחרים. אני רואה אישה מנהיגה שהולכת עם האמת שלה, גם אם אחרים לא מרוצים. אני רואה אישה שמהווה עבורי דוגמא לעצמאות מחשבתית ועצמאות בבחירות. בזכות החופש שלה היא מצליחה להביא את האור שלה. כי היא לא עסוקה כל הזמן במה יחשבו עליה ואם יאהבו אותה, היא עסוקה בלהפיץ את האור שלה! בי זה מעורר השראה עצומה ואני מקווה שאגדל להיות אישה שחיה בחופש פנימי וחיצוני."

היא לא אהבה את התשובה שלי…