העבודה החשובה ביותר

תלמיד אחד ניגש למורה הרוחני שלו ואמר, "המדיטציה שלי נוראה! אני מרגיש שדעתי מוסחת, רגלי כואבות, אני מרגיש שאני נרדם כל הזמן. זה פשוט נורא!"
"זה יעבור", השיב המורה בשלווה.
שבוע לאחר מכן, התלמיד שב אל מורו. "המדיטציה שלי נפלאה! אני מרגיש כל כך מודע, כל כך רגוע, כל כך חי! זה פשוט נפלא!"
"גם זה יעבור", השיב המורה בשלווה.

בהתפתחות רוחנית, הדבר החשוב ביותר זה להעלות תדר.
ככל שנעלה את התדר שלנו נמשוך לחיינו דברים טובים יותר.
ככל שנעלה תדר כך נעצים את כל מערכות היחסים בחיינו
ככל שנעלה תדר כך נשפיע יותר טוב סביבנו
התדר שלנו מושפע מהמחשבות, מהרגשות, מהמעשים ומהדיבור שלנו.

חשוב לזכור שתדר זה מוסיקה, זה גלים, זה לא חומת בטון.
אנחנו מרגישים התעלות?
זה יעבור
מרגישים שחזרנו אחורה?
גם זה יעבור.

הציפייה שאם השגנו הישג פנימי הוא ישאר כל הזמן, אינה במציאות.
תדר עולה ויורד בשנייה.
מספיקה מחשבה נמוכה, דיבור לשון הרע, רגשות נמוכים והופ התדר שלנו יורד.
לכן החשוב ביותר זה שנהיה ערים לגבי מה מוריד את התדר שלנו ונעלה את עצמנו למעלה. שוב ושוב.
עד שההרגל יהפוך לטבע שלנו
עד שבדרך כלל נהיה שם. יותר מפחות.
ואז שוב לעלות. למעלה יותר. לתדר מעודן יותר. לעדן את הנפש שלנו עוד ועוד.
לא להזדעזע או להתאכזב כשאנו מוצאים את עצמנו למטה
רק להיות ערים לתדר ולהעלות אותו
זה לא נגמר
אין לזה נקודת סיום
ככה זה
הכל עובר. הכל בשינוי.
גם מה שמרגיש לנו טוב עובר ומשתנה
הרגשות שלנו כלפי דברים משתנים. נקודת ההסתכלות שלנו משתנה. הגישה שלנו משתנה.
בתהליך רוחני הכל נמצא בשינוי. כל הזמן.

העבודה החשובה ביותר שלנו, העמוקה ביותר והמאתגרת ביותר זה לשחרר הזדהות עם מה שקורה במציאות שלנו.
שלא ניאחז בכלום. שלא נזין בנו תקיעות. לא בהרגשה נפלאה ולא בעצב עמוק.
לאפשר להכל להיות ולעבור דרכינו
מתוך ידיעה פנימית שהכל עובר
ומשתנה
ומתהווה מחדש.