הוא אמר לי שהוא לא רוצה לחיות בלעדיי.

"הוא אמר לי שהוא לא רוצה לחיות בלעדיי. נועדנו זה לזו. זה מלמעלה. כך חזר כמו מנטרה ואני הרגשתי מההתחלה שזה לא מתאים. היה לי יותר רע מטוב, אבל לא ידעתי להיפרד. בחרתי להאמין לו שנועדנו זו לזה. כל כך רציתי שזה יהיה אמת. כל כך רציתי אהבה. שנים שכנעתי את עצמי שהחיבור בינינו זה מלמעלה ושהנה, תיכף יהיה לנו טוב. ועם השנים מתתי בתוכי. לא שמתי לב לעצמי. הייתי כמו יונה שערפו את ראשה. יונת שלום בלי בשורה"

אני מסתכלת עליה, מדברת בשטף, כמעט בלי הפסקות נשימה, העיניים מתרוצצות באי שקט. נסערת ממעמקי נפשה

"ואז הגיע הרגע שנותרתי בלי נשימה, הרגשתי שהכל לוחץ עלי. ובכוחות אחרונים הודעתי לו שזהו. די, אני לא מסוגלת להמשיך. ביקשתי להיפרד והתפללתי חזק שהפעם אעמוד במילה שלי. שלא אחזור על ארבע ושוב אמסור את נפשי ואמות למען אהבה"

היא עוצרת. מתרכזת בנקודה על הקיר וממשיכה בתוכה את הסיפור. בלי קול. פתאום כמו מתעוררת, היא חוזרת לשיחה

"אבל זה לא הסיפור. העניין הוא ששבועיים אחרי שנפרדנו הוא התאהב. שבועיים והתאהב, את מאמינה? איך יכול להיות? הוא אמר לי שהוא לא יכול לחיות בלעדיי, הוא הצליח לשכנע אותי שנועדנו זה לזו, איך יכול להיות ששבועיים אחרי שנפרדנו הוא אוהב?"

היא מרימה את ראשה אלי ובפנים שטופות דמעות היא שואלת " אני ביקשתי להיפרד וטוב לי שאנחנו לא ביחד, אז למה אני מרוסקת? תגידי לי, למה אני שבורה כל כך? כל כך האמנתי שהוא אוהב אותי… איך הוא ויתר עלי? אני לא מבינה… כל השנים האלה, מה זה היה?"

אני מניחה את ידי על לבה, מתפללת לרפא את ליבה השבור, ממלמלת בתוכי ' אני אוהבת אותך' שוב ושוב ושוב עד שליבה המכווץ נפתח לקבל את אהבתי, את מילותיי. "אני כל כך מבינה אותך אחותי. את האכזבה מהאהבה, את האמונה באהבה שהתרסקה. את האכזבה מעצמך על כי האמנת לאשליה

כל כך רצית להאמין שהוא אוהב אותך אהבת אמת. אהבה שלא זזה מהלב. נטועה. עקשנית. כזאת שנשארת גם היא כבר מפריעה ולא רלוונטית. גם אם מנסים לסלקה. אהבה שלא עוזבת. אהבה כי הוא אוהב, שאינה תלויה באהבתך שלך.

זו ההתעוררות אהובה, התעוררות של האהבה.

התבגרת יפתי, יש בך את הכוחות כעת להרחיב את נק' מבטך על אהבה."

כמה זה כואב להתעורר לאמת וכמה זה מרחיב. גם לאהבה יש שלבי התפתחות וכולנו עוברים ונעבור דרך כל השלבים. ובכל דרגה בה אנו נמצאים, אנו נפגוש אהבה בדרגה זהה. וכשנבקש לעלות לדרגה הבאה, אם לא נצליח להתפתח ביחד, לא נוכל להחזיק בקשר יותר. לא נוכל להחזיק את התדר הנמוך של האהבה ונעבור הלאה, להתנסות הבאה שתביא אותנו, גם היא, עם הזמן, לדרגה גבוהה יותר. לפעמים נוכל להתפתח ביחד עם בן הזוג ולפעמים לא. ככה זה בחיים. המסע חשוב יותר מלהחזיק את המבנים הקיימים.

לאהבה 4 דרגות התפתחות:

הדרגה הנמוכה של אהבה היא אהבה אגוצנטרית – כשהאדם עסוק אך ורק בעצמו ורואה את האחר כאמצעי לשרת את צרכיו. ניתן לפגוש אהבה בדרגה הזו אצל אנשים בדרגת התפתחות נמוכה מאוד. אנשים המביאים איומים (מוסווים וגלויים), כפייה, פחד, שליטה כדי שהאחר ישרת וימלא את צרכיהם. אין יחסי גומלין, אין הסכמות ואין כבוד הדדי בדרגת התפתחות זו.

הדרגה השנייה היא אהבה שתלויה בדבר – יש יחסי גומלין, יש הסכמות ויש כבוד הדדי, אבל מצפים לקבל תמורת האהבה. רוב בני האדם נמצאים בדרגת התפתחות זו. אני אוהב בתנאי שתלכי בדרכי, שתעשי מה שאני מבקש, בתנאי שארגיש טוב, בתנאי שתאהבי אותי יותר מאת עצמך. בדרגת התפתחות זו אנו פוגשים את המניפולציות – את ההרגל להשפיע (במודע ולא במודע) על האחר לנטוש את דרכו וללכת בדרכי כדי שארגיש טוב.

הדרגה השלישית של אהבה היא אהבה שאינה תלויה בדבר – בדרגת התפתחות זו יש רצון להעניק לאחר ללא ציפייה לקבלת תמורה. זוהי אהבה אצילית מאוד וכולנו שואפים וכמהים להגיע לדרגה הזו. כשמאמצים התנהגות של אהבה ללא תנאי אבל התודעה אינה מצויה בדרגת ההתפתחות הזו נוכל למצוא הקרבה ועם הזמן כעס ומרמור על נתינה וקבלה לא מאוזנים.

הדרגה הגבוהה ביותר של אהבה היא "והיו לבשר אחד" – כשהחוויה הפיזית, הרגשית והרוחנית כאחד היא של אחדות. כל אחד מבני הזוג מצוי באהבה עצמית עמוקה ולכן כל אחד מאפשר לשני אהבה עצמית עמוקה והם מתאחדים לישות אחת "ויקרא שמם 'אדם' ביום היבראם"

"בבקשה אל תתאכזבי מאהבה. זו לא האהבה שהכזיבה, זו האשליה שהתנפצה. קל להתבלבל, במיוחד כשאנו כל כך כמהים לאהבה ומוכנים להאמין כמעט להכל. אלו כאבי הגדילה של הלב שלך. חבקי את ליבך. הודי לו על צמיחתו, כי מעתה הוא ינחה אותך להבחין בין אלו האוהבים אותך בתנאי שתעשי כרצונם ובין אלה האוהבים אותך כפי שאת, בזכות מי שאת. על האור ועל החושך. מעתה תדעי לזהות את אלו שלא מבקשים שתשתני בשבילם, למענם, לטובתם. מעתה תפגשי אנשים שירצו את טובתך. בלי תנאי.

בבקשה חזרי להאמין באהבה הטובה והמיטיבה. כי אין חיים בלעדיה.

כי החיים הם אהבה

ובלעדיה אין חיים"