תפריט
קשר עם אנשים זה אושר.
זה האושר עצמו.
קשר עם אחרים מכניס לחיינו אושר במידה ואנו מגיעים לחיבור עם אחרים מתוך קשר אמיץ עם עצמינו. אחרת נמצא עצמינו בתלונה, בדרישה, תביעה, בקונפליקט או בביטול במערכות היחסים שלנו.
אנו מבקשים לקבל מאחרים את מה שחסר בנו.
אנו כמהים לקשר עם אחרים, כיוון שאנו חסרים בקשר עמוק עם עצמנו.
אנו כמהים לקבל אהבה מאחרים כיוון שאנו חסרים באהבה לעצמנו.
אנו משתוקקים להערכה מאחרים כיוון שאנו חסרים הערכה לעצמנו.
אנשים סביבנו יכולים להעניק לנו מאלה, אבל לא יכולים למלא את החוסר הקיים בנו. קשר עם אנשים לא נועד כדי להעלים את הפחדים, להשלים את החוסרים או להפיג את הבדידות מחיינו. קשר עם אנשים אינה גלולת קסם של אושר.
בכל אתגר וקושי שאני פוגשת דרך הקשרים שלי עם אנשים, אני נזכרת שהמרחב החיצוני לא נועד לרצות אותי ולמלא את צרכיי. המרחב החיצוני נועד לתמוך בהתפתחות שלי על ידי זה שהוא משקף לי את המקומות בתוכי המבקשים את תשומת ליבי, את אהבתי.
לא האנשים גורמים לנו כאב. הכאב היה בתוכנו מזמן. אנשים נוגעים בנו במקומות הכואבים בנו. מעירים אותנו לכאב ולחוסר הקיים בתוכנו. מזמינים אותנו להביא אהבה וריפוי למקומות בתוכנו שעדיין לא הגיעו לאהבה. אנשים משקפים לנו את כל מה שחוצץ בינינו ובין האהבה.
בכל פעם שנעמיק את האהבה לעצמנו, מתוכנו לעצמנו, נחווה שהאהבה של אחרים כלפינו גדלה בכפולות.
כשאנו חווים מאחרים סבלנות, חסד, קבלה ורכות כלפי החולשות שלנו אז נדע שאנו באמת אוהבים את עצמינו.
ככל שנהיה בשלום ובאהבה עם עצמנו כך נבקש להיות בקשר עם אחרים ממקום של נתינת אהבה ופחות ממקום המבקש לקבל.
האופן שבני אדם מתייחסים אלינו הוא השיקוף האמיתי להתייחסות שלנו לעצמינו.
מערכת יחסים יכולה להיות מתנה גדולה או קללה. תלוי בנקודת המבט. תלוי במידת ההסכמה שלנו להכיר את עצמינו ולאהוב את הכאב שבנו.
