על מערכת היחסים בינינו ובין הבורא

לפני כשנתיים נכנסתי למדיטציה ולפני המדיטציה ביקשתי לדעת מה החיבור ביני ובין הבורא. איך נראית מערכת היחסים בינינו. שאלתי, וצללתי לתוך השקט.

אחרי פרק זמן שמעתי בתוכי
את יחידה שלי
וידעתי. פשוט ידעתי
אני יחידה שלו

הנה התמונה שעלתה בי:
נניח שאלוהים היה גוף, עם אברי גוף שונים וכל המערכות הנחוצות לקיום גוף
אם הבורא הוא הגוף השלם, אז האדם הוא תא. תא יחיד.
קהילה של אנשים זה איבר וכל תאי האיבר הם האנשים המרכיבים את הקהילה
וכמו שלכל איבר יש תפקיד חיוני וחשוב המשפיע על תפקוד הגוף כולו, כך לכל קהילה באנושות יש תפקיד חשוב המשפיע על האנושות כולה.

אדם הוא תא בודד
תא בגוף אדם הוא בודד אך אינו מצוי בבדידות, הוא נפרד אבל הוא חלק מהכל, חלק מהגוף. חלק מהאדם. תא בגוף אדם אינו יכול לדאוג לצרכיו לבדו, כל צרכיו מקבלים מענה מהאדם, מהגוף כולו. כל האיברים שותפים להזנת כל התאים. כל התאים שותפים לבריאות כל התאים. יש ערבות הדדית טבעית בין תאי הגוף. זה הטבע של הגוף, לדאוג לכל תא ותא.
כשתא חולה, כל הגוף מתגייס לעזור לו להירפא ולחזור לאיזון. תא בודד חלש או חולה אינו יכול להבריא לבדו, הוא תלוי בעזרה של כל איברי הגוף. כך זה הטבע. זה טבעי. זה קורה בלי מאמץ. אף תא בריא לא מתלונן שהוא משקיע אנרגיה בתא החולה על חשבונו, כי התא יודע שהגוף דואג לכל האנרגיה הדרושה לריפוי ושאין דבר כזה מחסור. כל הנדרש יסופק מהגוף. התאים יודעים שבריאות כל התאים חיונית וחשובה לבריאות הגוף כולו ולכן ההתגייסות להבראת החלקים החולים מתרחשת אוטומטית.

כמו הגוף, כך גם אצלנו, בני האדם.
רק ששכחנו שאנחנו חלק מגוף אחד, שכחנו שאנו תא בגוף. שכחנו שאנחנו לא נפרדים. למדנו להאמין שאנחנו נפרדים ושעלינו לספק לעצמנו את כל ההזנה הדרושה לנו. מתוך כך למדנו לקנא באחרים, על מה שהם מקבלים, למדנו להתחרות על מקורות הזנה שונים, למדנו לחיות בפחד ממחסור ולפחד לשתף אחרים במה שיש לנו מהפחד שזה יגמר ולא יהיה לנו עוד. למדנו להאמין שאנו בודדים.
למדנו להאמין שאו נפרדים מהבורא, מההזנה האינסופית, הבלתי מותנית העומדת לרשותנו בכל רגע. הזנה שמגיעה אלינו לא כתנאי לעשייה שלנו, אלא כי זה הטבע, לדאוג לנו. לכל צרכינו.

איזה מסע זה לרפא את הקשר לבורא…
אימצנו אינסוף אמונות העומדות בינינו ובין הבורא ויוצרות בנו סכר. התרגלנו לחיות כל כך בצמצום עד שלמדנו להאמין שזה הטבע. זה הבורא, קמצן כזה… עד שהוא משחרר הנשמה יוצאת…

איזה מסע זה לחזור ולהאמין בקיום אהבה ללא תנאי.
חלקינו יודע בשכל שיש אהבה ללא תנאי, אבל הפער בין ההבנה לחיים בידיעה הוא עצום עצום.
אנו כל כך רחוקים מהמקור שרק תפילות יעזרו לנו
אין שום סיכוי שנצליח לנקות את כל מה שהלבשנו על עצמינו לבדינו, לכן רק תפילות חוזרות ונשנות מעומק הלב יוכלו לעזור לנו.